הלם תרבות הוא אחד המונחים המוכרים ביותר בהקשר לרילוקיישן, יחד עם זאת, יש הרבה בלבול לגבי מה זה בדיוק ואיך הוא משפיע על ההתאקלמות ברילוקיישן.
במשך עשרות שנים נהגו לצטט בעיקר את מודל עקומת ה U של החוקר ליסגר מ-1955 בהקשר להלם תרבותי. המודל הקלאסי מחולק לחמישה שלבים עיקריים:
שלב ראשון – ירח דבש Honeymoon
לרוב מתרחש עם ההגעה למדינה החדשה. הנטייה היא להסתכל על הסביבה מבעד לעיניים של תיירים, הכל נראה חדש, מרגש, מפתיע, מסקרן והעתיד נראה מבטיח. בדרך כלל השלב הזה אורך מספר שבועות.
שלב שני – תסכול כעס – Frustration and Distress
מספר חודשים לאחר ההגעה, ההתרגשות והחידוש נעלמים, וההבדלים בין התרבות של הארץ לבין התרבות של המדינה החדשה צצים והרבה פעמים מעצבנים ומרגיזים, לא פעם הדברים הקטנים ביותר יכולים להוציא משיווי משקל.
שלב שלישי – ניכור וזרות Alienation
הכעס והרוגז על המדינה החדשה מתחלפים בתחושות של זרות וניכור, הגעגועים לארץ גדלים, החסך בסביבה הקרובה והתומכת מורגש ביתר שאת, ולא מן הנמנע ששאלות כמו מה אני עושה פה בכלל, ואפילו מחשבות על חזרה לארץ יצוצו.
שלב רביעי – התאוששות וקבלה – Recovery and Acceptance
בשלב הזה רואים את האור בקצה המנהרה, מתחילים להבין ולקבל ביתר סלחנות את ההבדלים בין שתי המדינות. צבירת הניסיון בהתנהלות היומיומית במדינה החדשה מפתחת את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות גדלה. החיים בתוך הרילוקיישן מתחילים לקבל גוון וורוד חדש.
שלב חמישי – הסתגלות – Adaptation
מתחדדת ההכרה שאין צורך להבין על בורייה את התרבות של המדינה החדשה על מנת לתפקד בה בצורה טובה. בשלב הזה, מתחילים להרגיש נינוחות, ולפעמים מתגנבת לה תחושה של בית ושאין צורך לחשוב הרבה לפני כל פעולה. סוף סוף אפשר להתנהג בטבעיות ועל פי מערכת הערכים שלכם.
במשך השנים, הצטברו ביקורות רבות על המודל, גם מצד האקדמיה וגם מגורמים מקצועיים העוסקים בתחום הרילוקיישן והדרכות בינתרבותיות; הביקורות אמרו שהוא מאד פשטני, מתאר את ההסתגלות בצורה לינארית, ונותן תחושה שיש רק דרך אחת נכונה להתאקלמות, כשבפועל התהליך הרבה יותר מורכב, ורוב האנשים חווים תנודות רבות במצבי הרוח במהלך תקופת ההסתגלות. בנוסף, המודל נותן רק תמונת מצב ברמת המאקרו – מה קורה במעבר בין מדינות ואינו מתייחס לשאלות מהותיות כמו איך ולמה מתעוררים הקשיים. תשובות לשאלות הללו יכולות לחדד את הבנת ההלם התרבותי בקרב אלה שחווים אותו.
בעקבות הביקורות נעשו ניסיונות למצוא מודלים חליפיים שיסבירו בצורה טובה יותר את הקשיים המתעוררים בקרב האנשים העוברים לגור במדינה אחרת. אחד המודלים החזקים ביותר (לדעתי) הוצע על ידי Kate Berardo יועצת לפיתוח מנהיגות בארגונים וחברות בינלאומיות:
4 מרכיבים – מסגרת להדרכה בזמן של מעברים תרבותיים – Four Key Components of Transition Training
עיקרי המודל:
מרכיב ראשון – מהו הלם תרבותי ?
חשיפת והבנת המורכבות של ההלם תרבותי שחווים בעקבות המעבר למדינה אחרת באמצעות שאלות כמו –עם אילו שינויים אנו מתמודדים ואיך השינויים הללו משפיעים על ההתנהגות והרגשות שלנו. התשובות לשאלות הללו מעלות לתודעה את האתגרים השונים שקיימים עבורנו ברילוקיישן, מנרמלות את העליות והירידות החדות במצבי הרוח שאנו חשים, ומעמתות אותנו עם המגוון הרחב של הרגשות שאני חווים בו זמנית. למשל – כשחיינו בונצואלה חשתי התרגשות מההרפתקאה והחידוש, ביחד עם עצב וגעגועים למשפחה, לחברים ולנופים של הארץ. רגשות מאד מבלבלים כשהם מופיעים בו זמנית.
מרכיב שני – למה הלם תרבותי מתרחש?
חשיפת הסיבות לעוצמת הרגשות שאנו חווים בתקופת המעבר למדינה החדשה תוך בדיקה אלו מהשינויים מאתגרים אותנו הכי הרבה ומדוע. זיהוי הסיבות יכול לסייע לנו להבין איך אנחנו עשויים להגיב באירועים שונים.
להלן רשימה חלקית של סיבות אפשריות ללמה אנחנו חווים הלם ולחץ במעבר בין מדינות:
• שינוי בזהות העצמית
• שינוי בתפקידים ובתחומי האחריות שאנו לוקחים על עצמנו
• תקשורת בינאישית מבלבלת ולא מובנת
• הוצאת אנרגיה עצומה על לימוד דרכים חדשות לעשות דברים
• ויתור על דרכים ישנות שבהן נהגנו לבצע דברים.
• הטלת ספק בערכים והשקפות עולם שהחזקנו שנים רבות
• השקעת זמן ומאמץ בבנייה של מערכות יחסים חדשות
חשוב לציין בהקשר הזה, שאין תשובה אחת שהיא הכי נכונה, שכן לכל אחד מאיתנו יש את הסיבות האישיות והייחודיות שלו, וחשוב להתחבר אליהן.
מרכיב שלישי – איך אנו בוחרים לפעול בסיטואציות מאתגרות?
כל אחד מאיתנו מתנהג אחרת בתקופה מאתגרת של שינויים ולחצים. כדי להגביר את המודעות לאיך אנו פועלים בסיטואציות מאתגרות, כדאי לנסות ולהזכר בחוויות, אנשים ומצבים דומים בעבר שלנו, ולהבין מה בדיוק באותה סיטואציה גרם לנו להלחץ ואיך זה בא לידי ביטוי במה שאמרנו, חשבנו ועשינו. התבוננות בשינויים שחווינו במהלך החיים, יכולה לסייע לנו להבין ולשער איך נבחר להתנהג בסיטואציות דומות ברילוקיישן.
דוגמאות לאירועים שמחוללים שינויים משמעותיים בחיים שלנו ושאפשר להשתמש בהם – נישואין, לידת ילדים, החלפת מקום עבודה, פיטורין, גירושין, מוות, מחלות קשות וכו'.
מרכיב רביעי – יישום – מה עושים עכשיו?
מסגלים דרכי התמודדות שונים שיסייעו לנו להתמודד עם מגוון הרגשות שאנו חווים ברילוקיישן. על מנת שהאסטרטגיות תהיינה אפקטיביות חשוב:
• שהן תהיינה מבוססות על הכרות והבנת הסיטואציות המדוייקות ברילוקיישן שגורמות לנו תחושות של מתח.
• שנהיה מודעים למה שאנחנו חושבים, אומרים ומרגישים בסיטואציות האלו.
• שהן תהיינה מפורטות, מותאמות לאופי שלנו, וספציפיות לארוע.
כדאי להתחיל לאט ולהשקיע בפעולות קטנות, שאנו מאמינים שתסייענה לנו במיידי להרגיש טוב יותר ברילוקיישן. רצוי גם לבחון איך זה עובד עבורכם לאורך זמן, ולעדכן או לשנות במידת הצורך.
עכשיו תורכם – תרגלו את המודל והשתמשו בו כדי להבין טוב יותר את השינויים שעוברים עליכם ברילוקיישן, ואת התגובות והרגשות לשינויים הללו. בדקו ממה הם נובעים, ולבסוף, גבשו דרך פעולה שתסייע לכם לנהל בקלות את החיים והאתגרים השונים ברילוקיישן.
המלצה שלי – התחילו עם שינוי ספציפי אחד, משהו שמאתגר אתכם ברגע הזה.
לכל שאלה או ברור אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. אשמח מאד לשוחח אתכם ולסייע לכם.