במסגרת הכנת סדרת סרטוני הוידיאו, סיפורי רילוקיישן, נפגשתי בסקייפ עם לילך וינק-לוי מהולנד. לפני הפגישה הייתי משוכנעת שאני יודעת בדיוק על מה אני עומדת לדבר איתה, אבל מהר מאד הבנתי שהסיפור של לילך הרבה יותר מורכב ומעניין, והחלטנו ביחד לשנות את נושא הראיון.
לילך נחתה בהולנד בגיל 25, ללא עבודה או מקום מגורים קבוע, והיום, שש-עשרה שנים אחרי, היא עדיין שם, נשואה להולנדי, מגדלת שני ילדים ובעלת עסק פרטי של סיורי סטיילינג בהולנד.
כשתהיתי מה עבר לה בראש והאם היתה לה תוכנית מגירה? אמרה שממש לא, וכי שני דברים עיקריים הניעו אותה בהחלטה:
הראשון פרקטי – הזדמנות פז להתגורר תקופה קצרה בדירה של מכרים.
השני רגשי – הפחד להתעורר בגילאים מאוחרים יותר, בידיעה שניתנה לה ההזדמנות והיא לא ניצלה אותה, היה גדול יותר מהפחד לנסוע למדינה חדשה, ללא עבודה ולהתגורר בדירה של מישהו שהיא בקושי מכירה.
וואהו! איזו בחירה אמיצה ולגמרי לא מובנית מאליה.
בדרך כלל כשמתחילים לחשוב על יציאה לרילוקיישן מחפשים חברה או מקום עבודה שישלחו אותנו לחו"ל, דואגים מראש לויזות עבודה, מגורים, ביטוחים, בתי-ספר ומנהלים מו"מ אינטנסיבי על חבילת הרילוקיישן.
כשאנחנו למשל יצאנו לשלושת מסעות הרילוקיישן שלנו, קיבלנו סיוע ותמיכה ממשרד החוץ בארץ, וקצין המנהלה של השגרירות סייע לנו במדינת השירות. מקום המגורים והפרנסה היו מובטחים, וגם לביטוח רפואי לא היינו צריכים לדאוג.
אז לכל אלו מכם, ששוקלים לצאת לרילוקיישן באופן עצמאי, אך חוששים ולא ממש בטוחים מה הצעד הראשון, הנה הראיון המלא עם לילך וינק-לוי על רילוקיישן עצמאי להולנד.
לילך משתפת בחווית הרילוקיישן שלה ונותנת מידע מקיף וחשוב לכל מי שמתכנן לעבור לאירופה בכלל ולהולנד בפרט.