מי מאיתנו אינו חולם לצאת לרילוקיישן בחו"ל?
רילוקיישן לארה"ב, אירופה, יפן, סין, אוסטרליה, הודו, תאילנד, לא משנה לאן, העיקר לקחת חופשה מסיר הלחץ שקוראים לו ישראל, להתרחק מהחדשות ומפעם בשנתיים מלחמה, להנות מהתחושה המדהימה שאפשר לסיים את החודש בכבוד ואפילו לחסוך מעט כסף.
אהה… וכמובן לא לשכוח את הטיולים המשפחתיים למקומות מדהימים, שלא תמיד מצריכים רכישת כרטיסי טיסה.
מודה ומתוודה, גם אני חלמתי על רילוקיישן ודמיינתי את כל אותם דברים שאוכל לעשות, את כל המקומות שאזכה לראות, את הזמן הפנוי שאוכל להנות ממנו, ואת חשבון הבנק שיתמלא סוף סוף.
ולמען האמת, גיליתי שהכל התממש – בסופר לא חשבתי פעמיים אם המוצר שאני קונה נמצא במסגרת התקציבית שלנו, טיילנו המון עם הבנים למקומות קסומים שלא הייתי מגיעה אליהם אלמלא הרילוקיישן, בנסיעות ברכב לא עברתי לדום כל שעה עגולה כדי לשמוע חדשות, והכתבים בטלויזיה לא אכלו לי את המוח בנבואות הזעם הקבועות שלהם.
יחד עם זאת, משהו עדיין היה חסר, ולא אני לא מתכוונת לגעגועים למשפחה ולחברים בארץ, אלא משהו עמוק וחזק יותר, שהיה לי נוח להתעלם ממנו בזמן ההכנות לרילוקיישן, וגם בתקופת הקליטה הראשונה. אבל לאחר חצי שנה, כשכבר פיתחנו שיגרה יומיומית נוחה וגם ההתרגשות הראשונית שכחה, גיליתי שבעצם…
איבדתי את עצמי בתהליך הרילוקיישן.
בארץ עבדתי בחברת שילוח מטענים, ניהלתי את מחלקת היבוא הימי והאוירי, הייתי אחראית על מספר עובדים והייתי בקשר שוטף עם סוכנים בכל העולם. אהבתי מאד את הלחץ, הדינמיות, היצירתיות והאחריות שהתלוותה לעבודה בתחום הזה, ובהחלט ראיתי את עצמי ממשיכה להתפתח ולהתקדם. לרילוקיישן התייחסתי כאתנחתא קצרה שהגיעה ממש בזמן.
ואז… התחלתי לעבוד בשגרירות הישראלית, בעבודה מונוטונית, משעממת ולא מאתגרת. כעסתי על בן זוגי שזוכה להמשיך ולפתח את הקריירה שלו, תחושת התסכול שלי התעצמה, ולפתע הרילוקיישן איבד מזוהרו.
לעבוד מחוץ לשגרירות לא יכולתי שכן בין ונצואלה וישראל לא היו הסכמים הדדיים המאשרים את עבודתו של בן הזוג של הדיפלומט בשוק העבודה המקומי, וחוץ מזה לא דיברתי ספרדית.
האפשרות להתפטר עברה לי בראש, אבל אז נותרה הדילמה – מה אעשה כל היום? הילדים במסגרות, העוזרת (דרום אמריקה) מנקה את הבית, האינטרנט בחיתוליו (השנה 1996), החברים והמשפחה בארץ, מבחר החנויות השוות מצומצם, לימודים יש רק בספרדית, והביטחון האישי לא משהו ברחובות בקראקס.
אוף… כמה רציתי לארוז את המזוודות ולחזור הביתה :(, אבל חרקתי שיניים, נשארתי בקראקס, ובלית ברירה וגם בשביל הפרנסה המשכתי לעבוד בשגרירות.
היום, עשרים שנה אחרי, לבני הזוג יש הרבה יותר הזדמנויות. בהחלט אפשר להתקדם, להתפתח ולעבות את קורות החיים גם במסגרת הרילוקיישן.
אז איך מתחילים?
להלן מספר טיפים:
1. מיד עם ההחלטה על היציאה לרילוקיישן חישבו איך אתם רואים את החיים שלכם (לא של המשפחה) בשנים הללו? עבודה בשוק המקומי, עבודה מהבית עבור
מעסיק בישראל, לימודים, עסק עצמאי, התנדבות.
2. רשמו על דף את כל הכישורים שלכם – השכלה, שפות, ניסיון מקצועי, ניסיון חיים וכו'.
3. אספו תעודות השכלה, תעודות מקצועיות ומכתבי המלצה ותרגמו אותם לאנגלית או אפילו לשפה המקומית.
4. בדקו האם אתם זכאים לויזת עבודה במדינה המארחת ותוך כמה זמן תוכלו להתחיל לעבוד.
5. בררו עד כמה אם בכלל מוכן מקום העבודה של בן-זוגכם לסייע לכם במציאת תעסוקה.
6. איך אתם מסתדרים עם השפה המקומית וכמה השפעה יש לכך על סיכויי התעסוקה/לימודים/הקמת עסק פרטי/התנדבות שלכם? והאם כדאי לכם להשקיע קודם
בלמידת השפה המקומית?
7. האם אתם עוסקים במקצוע שמחייב רישיון מקצועי מקומי ומהו התהליך הנדרש לשם קבלתו (למשל, רופא, עורך-דין, רוקח) ?
8. איך כותבים קורות חיים עבור שוק העבודה המקומי?
9. אם אתם מעונינים בלימודים – מה ברצונכם ללמוד ואיפה ניתן ללמוד, תנאי הקבלה, עלות הלימודים, דרכי הגעה למוסד הלימודי.
10. עסק עצמאי – איזה סוג של עסק – פיזי או וירטואלי, איך פותחים עסק מקומי, מהן השלכות המס גם בישראל וגם במדינת הרילוקיישן.
11. התנדבות – באיזה תחום אתם מעונינים להתנדב, בדקו את אפשרויות ההתנדבות הקיימות בתוך הקהילה היהודית.
לאחר מכן, כשאתם כבר פחות או יותר יודעים מהם הכיוונים המתאימים/אפשריים עבורכם, נצלו את פסק הזמן שזכיתם לו ברילוקיישן, התבוננו עמוק בליבכם, היו כנים עם עצמיכם ובדקו את שלושת הדברים הבאים:
א. מהי מטרת החיים שלכם ולהיכן הלב שלכם מושך?
ענו על שאלות כמו – מה גורם לכם לשמחה, מה נותן לכם סיפוק, מה חלמתם לעשות ומעולם לא העזתם להגשים, איזה דברים אתם נהנים לעשות עם חברים ומשפחה?
זיכרו, קיבלתם הזדמנות חד פעמית ברילוקיישן להתחבר מחדש לכל אותם חלומות ושאיפות שהנחתם בצד כשהחיים נעשו עמוסים ולחוצים. נצלו אותה עד תום!
ב. דמיינו את סוף הרילוקיישן וענו לעצמיכם – מהם ההשגים אליהם תרצו להגיע עם סיום השהות בחו"ל.
ג. לאחר שסיימתם לענות על סעיפים א ו – ב התחילו להציב לעצמיכם מטרות וצאו לדרך. השתמשו במודל ה SMART לקביעת יעדים. החליטו
על מטרות שהן:
SPECIFIC – ספציפיות, ממוקדות וברורות
MEASURABLE – מדידות , שאפשר לבדוק אם עמדתם ביעדים או לא
ATTAINABLE – ברות השגה
RELEVANT – תואמות את החזון שלכם
TIME – תחומות בזמן, כלומר יש להשיג אותן עד מועד נקוב.
הכי חשוב: אל תוותרו על עצמיכם, השתמשו ברילוקיישן כמקפצה והגשימו גם אתם את החלומות והמאוויים שלכם. כי זה ממש מגיע לכם.
המון בהצלחה, ואם אתם זקוקים לליווי אני כאן בשבילכם ולשירותיכם. שלחו מייל ל – sharon.gilor@gmail.com או התקשרו ל – 054-2201005 וביחד נעבור תהליך מעצים של הגשמה עצמית שיסייע לכם למצות את המיטב מהרילוקיישן.